היום כבר אי אפשר להבחין מה חדש ומה ישן. נדמה כאילו שההגדרה הזו לא רלוונטית יותר, הישן הוא חדש והחדש הוא ישן עוד לפני שמלאו לו כמה ימים. השינוי הוא העיקר, דור אחד, שתיים, שלוש וחצי, מה זה חשוב, הכל משתנה ולכן הכל גם לא קבוע.
הנוסטלגיה נגמרת איפה שהטכנולוגיה התחילה. חשוב לזכור את זה. חשוב לזכור שפעם היו דברים שנשארו. אני לא אומר שהם נשארו לנצח, אני רק אומר שחיי המדף שלהם היו ארוכים יותר ונחקקו אצלנו בזכרון. בדיוק לשם כך אני מביא כמה נוסטלגיות שהיוו, לאורך השנים, את הבסיס לטירוף הטכנולוגי של ימינו. הקלאסיקות המובאות פה יכולות להיות מכמה תומים או מדיומים.
· פקמן- משחקים לילדים תמיד היו דבר מגניב ומשתנה. בעבר היינו הולכים למקומות סגורים שבהם היו משחקים לא מהעולם הזה. מירותי אופנועים ומכוניות, צבי הנינג'ה או סקי באלפים. אבל תמיד, תמיד גם היה את פקמן. כמה פשוט כך מטומטם, עיגול הנחתל לחצי ואוכל עיגולים אחרים כשרוחות רפאים מוזרות רודפות אחריו. ביו אם זה על מחשב הקומודור או בהיכל המשחקים, פקמן גזל מאיתנו שעות על גבי שעות. זכור לטוב גם הפיתוח שלו, דיגר.
· עטרי- דינוזאור ענק שתפס חצי סלון ולימד את כולנו סבלנות מהי. זוכרים את המשחק של שתי החלליות שיורות בו זמית על צלחות מעופפות? אכן קלאסיקה במיטבה והסיבה למה התחילו להכניס טלווזיות לחדרי ילדים עוד לפני שקראו לתחום הזה עיצוב חדרי ילדים. בהמשך, ובחיבה גדולה הגיע המגאסון והנינטדנו.
· פלאפון של מוטורלה- כן, כן, עוד לפני הטירוף הסלולארי, יחידי סגולה החזיקו בפלאפון ענק, דמוי בננה שהלך איתם לכל מקום והיה צריך מנשא מיוחד, נניח, מכונית נוספת. לא הרבה אחריו נכנס באותה קטגוריה גם הטלפון האלחוטי שאפשר לאלפי נערים להצטנף ליד המיטה ולבכות לאהובותיהם על החיים הקשים שלהם.
· טייפ דאבל קאסט- מקום ראשון בקטגוריית "מתנות לילדים" בכל הזמנים. עזבו אתכם מפטיפון, יחי הטכנולוגיה ואם יש אפשרות להקליט, ניצחנו את המטריקס. אז מה אם הסלילים נתפסים? אז מה אם האיכות חרא? אפשר לצאת אתו לרחוב ולעשות רעש. אחריו בא הקומפקט דיסק ששינה את ההיסטוריה לחלוטין.
· וידאו- אחרון חביב והסכר האחרון שנשבר לפני הסחף הגדול. בלי ציניות, הרי מדובר בארוע שאיחד את המשפחה יחדיו לפני שהדי וי די פירק אותה לרסיסים. זוכרים את הויכוחים על איזה סרט לראות? זוכרים את חנויות ההשכרה שקמו כמו פטריות אחר הגשם? את הסרטים סוג ז'? את הלחיצות על האחורה וקדימה? זה רק אני או שאנחנו מפספסים פה משהו? אולי, כנראה שזה רק אני.
הנוסטלגיה נגמרת איפה שהטכנולוגיה התחילה. חשוב לזכור את זה. חשוב לזכור שפעם היו דברים שנשארו. אני לא אומר שהם נשארו לנצח, אני רק אומר שחיי המדף שלהם היו ארוכים יותר ונחקקו אצלנו בזכרון. בדיוק לשם כך אני מביא כמה נוסטלגיות שהיוו, לאורך השנים, את הבסיס לטירוף הטכנולוגי של ימינו. הקלאסיקות המובאות פה יכולות להיות מכמה תומים או מדיומים.
· פקמן- משחקים לילדים תמיד היו דבר מגניב ומשתנה. בעבר היינו הולכים למקומות סגורים שבהם היו משחקים לא מהעולם הזה. מירותי אופנועים ומכוניות, צבי הנינג'ה או סקי באלפים. אבל תמיד, תמיד גם היה את פקמן. כמה פשוט כך מטומטם, עיגול הנחתל לחצי ואוכל עיגולים אחרים כשרוחות רפאים מוזרות רודפות אחריו. ביו אם זה על מחשב הקומודור או בהיכל המשחקים, פקמן גזל מאיתנו שעות על גבי שעות. זכור לטוב גם הפיתוח שלו, דיגר.
· עטרי- דינוזאור ענק שתפס חצי סלון ולימד את כולנו סבלנות מהי. זוכרים את המשחק של שתי החלליות שיורות בו זמית על צלחות מעופפות? אכן קלאסיקה במיטבה והסיבה למה התחילו להכניס טלווזיות לחדרי ילדים עוד לפני שקראו לתחום הזה עיצוב חדרי ילדים. בהמשך, ובחיבה גדולה הגיע המגאסון והנינטדנו.
· פלאפון של מוטורלה- כן, כן, עוד לפני הטירוף הסלולארי, יחידי סגולה החזיקו בפלאפון ענק, דמוי בננה שהלך איתם לכל מקום והיה צריך מנשא מיוחד, נניח, מכונית נוספת. לא הרבה אחריו נכנס באותה קטגוריה גם הטלפון האלחוטי שאפשר לאלפי נערים להצטנף ליד המיטה ולבכות לאהובותיהם על החיים הקשים שלהם.
· טייפ דאבל קאסט- מקום ראשון בקטגוריית "מתנות לילדים" בכל הזמנים. עזבו אתכם מפטיפון, יחי הטכנולוגיה ואם יש אפשרות להקליט, ניצחנו את המטריקס. אז מה אם הסלילים נתפסים? אז מה אם האיכות חרא? אפשר לצאת אתו לרחוב ולעשות רעש. אחריו בא הקומפקט דיסק ששינה את ההיסטוריה לחלוטין.
· וידאו- אחרון חביב והסכר האחרון שנשבר לפני הסחף הגדול. בלי ציניות, הרי מדובר בארוע שאיחד את המשפחה יחדיו לפני שהדי וי די פירק אותה לרסיסים. זוכרים את הויכוחים על איזה סרט לראות? זוכרים את חנויות ההשכרה שקמו כמו פטריות אחר הגשם? את הסרטים סוג ז'? את הלחיצות על האחורה וקדימה? זה רק אני או שאנחנו מפספסים פה משהו? אולי, כנראה שזה רק אני.
